למה אש תמיד?

"אש תמיד" הוא ביטוי שמתייחס לאש הבוערת לתקופה בלתי מוגבלת.
במסורות שונות בעולם העתיק, היה קיים הנוהג לשמור על אש מקודשת כך שתבער באופן רציף.
במסורת העברית יש ציווי לשמור על "אש תמיד" על גבי 'מזבח העולה', ואש זו נשמרה במשכן ובבתי המקדש.

בחרתי לקרוא לאתר "אש תמיד" היות וכיום אני מבינה, שבתחילתו ובסופו של דבר, אני שומרת אש.
הדרך הרוחנית שלי כולה, מלמדת אותי, בשורה תחתונה, לשמור ולעבוד עם האש הפנימית והחיצונית, אש מזבח העולה, אש החיים.

אימון היוגה, הוא אימון שיוצר "Tapas" - מילה בסנסקריט שפרושה חום, אש.
האימון מיועד לחזק את האש הפנימית ולעבוד איתה בכדי להניע תהליכים אנרגטיים פנימיים, תהליכים גופניים ורוחניים.
בדרך אנלוגית, אפשר לומר, שעבור היוגי, הגוף הוא המזבח, האימון מחזק את האש, והזבח הוא המהות שלנו השלמה, שמטוהרת באמצעות האש. אותה, אנחנו מעלים לעולה.

בדרך האדומה, אנחנו יוצרים חיבור בין האש החיצונית לאש הפנימית.
לדוגמה, כשאנחנו יוצאים למסעות חזון, אנחנו מתחברים לאש הפנימית שבתוכנו, לומדים לחוש אותה, לשמור עליה, לחזק אותה, לקדש אותה.
בעיני זה גם סוג של יוגה, סוג של מזבח עולה.
שוב, הגוף שלנו הוא המזבח. הצום, והאש החיצונית ששומרים עבורינו, מעצימים את האש הפנימית.
המהות שלנו השלמה, מטוהרת באמצעות האש הזו, ואותה אנחנו מעלים לעולה.

אש תמיד, היא האש הפנימית שבוערת בתוך כל חי, האש שבמרכז כדור הארץ, במרכז מערכת השמש (האש) שלנו, וכך הלאה.. חיבור קדוש ואלמותי בין כל חלקי הבריאה אל האלהים, אל הרוח הגדולה.

'אש תמיד' מחברת עבורי בין דרכים עתיקות שמטוות את דרכי, דרכם של אבותינו העיבריים שחיו כאן, הדרך האדומה של האינדיאנים באמריקה ודרכם של היוגים מההימליה.

אולי יעניין אותך גם המאמר: יסודות העבודה עם אש מקודשת